העיתונות הכלכלית בישראל עוברת מהפכה בעשרים השנים האחרונות. נושאים כמו רווחה, חינוך ואפילו אלימות מגדרית, נכנסים תחת המטרייה הכלכלית והופכים לעוד נדבך בדרכנו להבין אקטואליה כלכלית. השינוי הזה קשור קשר הדוק לעובדה שעוד ועוד נשים נכנסו לתפקידי ניהול ועריכה בעיתונות הכלכלית ועדיין – נראה שהפער עוד קיים. לנשים רבות עדיין אין גישה למשאבים כלכליים או אפילו לשירותים פיננסיים.
בעולם גברי, מטפלות באמנות "חוטאות" בחטא משולש: הן נשים, אמניות ומטפלות. ויש לכך קשר הדוק לתנאי העסקה והתמחות לא הוגנים, לתפיסה מקטינה של המקצוע, לשכר נמוך, ולפספוס של התרומה הטיפולית הייחודית שלו.
הכלכלה הישראלית ה"חזקה" התגלתה בחודשיים האחרונים כרעועה ומחלישה את מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. והנפגעות? אנחנו. יש בעולם מודל כלכלי חלופי, ויסמין גרא קוראת לנו לצאת לרחובות ולדרוש אותו, גם בישראל
מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נוגה דגן-בוזגלו אי שוויון כלכלי הוא נושא שמעסיק נשים משחר לידתן של תנועות הנשים ברחבי העולם. מכיוון שהתקציב מהווה את תכנית העבודה העיקרית של ממשלות ורשויות מקומיות ומשקף את סדרי העדיפויות שלהן ואת המדיניות הכלכלית, פותחו במדינות רבות גישות וכלים לבחינת ההשפעות התקציב על נשים וגברים. ניתוח מגדרי של התקציב […]
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
