ההרג של 15 עובדי סיוע בעזה מותיר הרבה שאלות לא פתורות. אחרי 18 חודשי מלחמה, עם הרג של אזרחיםות רבים כל כך, הגיע הזמן לבדוק – האם נאבדנו?
שירה ברביבאי-שחם, ביטחוניסטית מזרח תיכונית, בביקור בקולומביה, שבמשך שנים סערה בה מלחמת אזרחים עקובה מדם והיום מציינת כמעט עשור ללא מלחמה פעילה
המופעים של חמאס בכל יום שבת, עם שחרור חטופיםות, הם אמנם תעמולה, אבל הם גם מלמדים אותנו המון על מצבו של ארגון הטרור. ולא, שום דבר על "ניצחון מוחלט".
בערוצי החדשות מופתעים מהתעמולה של חמאס. בעם, מבינים שהגיע הזמן לשלב ב' של המאבק – שיוביל, בתקווה, לשלב ב' של העסקה. בוושינגטון ממציאים פתרונות שלא יפתרו שום דבר ובנתיים, חטופיםות משתחרריםות והמבט על פניהםן מספר הכל. בטחוניסטית עם כמה תובנות משלב א' של העסקה
מה עומד מאחורי שינוי המדיניות של כוחות הביטחון? כשהמידע הכמוס ביותר מוצא דרכו לציבור כמעט ללא סינון, נראה כי מדיניות "העמימות" הפכה לחשיפה מכוונת. אבל מה המשמעות של המהלך הזה? האם אנחנו מקבלים גם תשובות על המערכות הקריטיות לעתידנו – כמו תהליכי הפקת לקחים וחשבון נפש? שירה ברבינאי שחם בטור חדש, שואל את כל השאלות הנכונות.
בשבועיים האחרונים מתנהל מבצע צבאי ברחובות ג'נין, רק שהפעם מי שמובילה אותו, זו הרשות הפלסטינית, שמנצלת את הזמן השברירי הזה כדי לשלוח לחמאס מסר ברור
במזרח התיכון הבוער, שתי נשים שונות מנסות להשיג צדק: אחת שכל חייה חיה באזור מלחמה והשנייה, שעבודתה היא אזורי מלחמה, אך היא לא חיה אותם.
המורדים בסוריה זיהו שעת כושר ותוך יומיים כבשו את חלב. כעת הם מתקדמים לדמשק. המלחמה במזרח התיכון נמשכת – ואיך זה קשור אלינו?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
