Reading Time: 3 minutes

רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"

עדויות על יחס לא מקצועי, שלא לומר פוגעני, מצד גניקולוגים ורופאים אחרים ממוסגרות כ"חווית טיפול". מדובר במכבסת מילים שמסתירה מערכת שמשמרת את יחסי הכוחות בין צוותי הרפואה למטופלות ומגנה על מערך של רפואה מתעמרת
Reading Time: 3 minutes

מאת: ד"ר נעמה כרמי

‘גינקולוגייט’ יש הקוראות לסערה בעקבות פרסום עדויות של נשים מ"מפגשים" עם גינקולוגים. הכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות מביאה עדויות מחרידות, המשאירות את הקוראת בלי מילים. מה שפורסם הוא רק קומץ מהעדויות הרבות שנאספו בלובי למלחמה באלימות מינית – עד היום למעלה מ-900, והן ממשיכות להצטבר. ניתן להוסיף עדות בטופס הזה.

אני רוצה להתעכב דווקא על התגובה של האיגוד למיילדות וגינקולוגיה לכתבה, ובעיקר על האמירה "אנו פועלים במישורים רבים כדי להוביל לחווית טיפול נאותה וראויה". חווית טיפול? השימוש במונח מקטין את התופעה לכלל עניין סובייקטיבי וצרכני. מה שמתואר בכתבה איננו "חווית טיפול" אלא פגיעות חמורות בכבוד האדם, ואף יותר מכך.

יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית שעברה על העדויות אחת אחת, סיכמה חלק מהנושאים שעולים מהן: צעקות של רופאים על מטופלות, ביצוע פעולות ללא הסכמה, התראה או הסבר (=תקיפה), שמנופוביה, ביוש, הערות על גופה של המטופלת, על הרגלי המין שלה, נזיפות על בחירה להשאיר שיער ערווה, לסבופוביה, "הומור" מיני, התנשאות (איך לא), התעלמות גורפת מכאב והאשמת המטופלת בשקרים והגזמות לגביו.

רפואה כצרכנות: "חווית טיפול" אינה "חווית קנייה"

תמונה מחרידה, כבר אמרנו. זאת איננה "חווית טיפול". זאת רפואה גרועה ופוגענית. בחלק מהמקרים מתוארים הטרדות מיניות, מעשים מגונים ומעבר לכך. ואנו יודעות על מקרים שבהם תלונות כאלה על רופאים לא טופלו והרופאים הפוגעים ממשיכים לעבוד, לעיתים עוברים לקופ"ח אחרת או לבית חולים אחר. יש הממשיכים לעבוד גם אחרי שהוגש נגדם כתב אישום על עבירות מין, רשיונם לא מותלה או נשלל על-ידי משרד הבריאות, והמשרד וקופות החולים משאירים את הפציינטיות ללא הגנה.

לכנות רפואה פוגענית "חווית טיפול" פירושו למסגר את התופעה כולה באופן שגוי מן היסוד, כאילו הבעיה היא שירות לא נאות שמקבלות צרכניות הגורם ל"חווית קנייה" לא ראויה. זהו ביטוי, וסימפטום, לתפיסת עולם מעוותת שהשתלטה על הרפואה, תפיסה של הרפואה כצרכנות. בריאות איננה מצרך הנסחר בשוק אלא זכות אדם. יחסי חולה-רופא אינם יחסי צרכן-מוכר, ושירותיות, גם אם נדרשת, רחוקה מאד מלמצות את החובה האתית של רופאים (וצוותי רפואה בכלל) כלפי מטופלות וכבוד האדם שלהן.

אני שומעת רופאים מרבים להתלונן על כך שהרפואה נהפכה ל"רפואה מתגוננת". האשם בעיניהם, איך לא, מוטל על הפציינטים שמרבים לתבוע. אחת הדוגמאות המופרכות היא שהם נדרשים "לכסת"ח" את עצמם בכתיבת כל פרט ברשומה הרפואית, שמא ייתבעו. זהו כמובן חוסר הבנה מוחלט לגבי חשיבותו של הדיוק ברשומה הרפואית לטיפול הרפואי ולאחריותם לו.

אבל הרבה מעבר לכך, לפני שמזדרזים להאשים את הפציינטים, אני לא בטוחה כלל שהם אכן ממהרים לתבוע. רוב הפציינטים חוששים אפילו להתלונן. חלקם מעדיפים לבלוע ולעבור הלאה, להמשיך בחייהם, ולא לחזור לאותו רופא כשאפשר. למה שיתלוננו כשתלונות לא מטופלות כראוי ע"י מערכת המוטה באופן מובהק לטובת הרופאים וגרסתם? גם מי שמרגישה שאיננה יכולה לעבור לסדר היום, או רוצה למנוע מהפציינטיות הבאות להיפגע – מפחדת בדרך כלל להתלונן. הכוח במערכת היחסים הלא-סימטרית בין רופאים לחולים נמצא באופן ברור בצד אחד. והוא לא הצד של החולים. בריאותנו, שלומנו וחיינו נמצאים בידיהם של הרופאים. ואנחנו, כן, מפחדים. ולכן ברוב המקרים שותקים.

בניגוד למה שרופאים רבים חושבים, הרבה פעמים התנצלות, והודאה בטעות מצדם, ייתרו וימנעו תביעה באותם מקרים שהיא על הפרק. משום שיש בהן לשקם את כבודם האנושי של הפציינטים שבו הם פגעו, ולהחזיר למטופלים את צלם האנוש שאבד. טיפול יסודי ורציני בתלונות כשהן מוגשות, תוך שקיפות מול המתלוננת, יכול אף הוא לצמצם תביעות. וגם למנוע פגיעות נוספות. ולפעמים, תתפלאו (או לא), מוצדק להגיש תביעה.

רופא משפחה הטיח בי פעם בביקור "את מחפשת צדק? – לא פה!"

בגינקולוגיה בולט המרכיב של יחס לנשים, שמשוקעות בו כל הדעות הקדומות והסטריאוטיפים החברתיים האנטי-נשיים. אבל זה ממש לא התחום היחיד ברפואה שבו נתקלים ברופאים פוגעניים. וככל שהמגע שלנו עם רופא מסוים תכוף יותר, נחשוש יותר להתלונן עליו. לכן פחות תלונות (וודאי תביעות) תמצאו בתחום של רפואת משפחה. לא כי אין על מה להתלונן.

רופא משפחה הטיח בי פעם בביקור "את מחפשת צדק? – לא פה!". לא פה? האם יש איזה שהוא הקשר, ודאי של זכויות, ודאי וודאי של זכויות בריאות, שצדק לא קשור אליו?? (האם, למשל, החובה האתית (והחוקית) לתת טיפול רפואי ללא אפליה איננה עניין של צדק?…). לא במקרה התקרית הזאת ארעה בעיצומה של מסכת השפלות והתעמרות מאסיבית שרופא זה העביר אותי. בכל שנות חיי מעולם לא הושפלתי כך על-ידי איש, לא כל שכן על-ידי רופא. רופא שהודיע לי שהוא הרופא והוא הקובע כאן את הכללים, והעביר לי מסר שאקבל טיפול אם "אפסיק להתעסק עם המערכת". קרי, אפסיק לדרוש את זכויותי. ולא סתם כל המסכת הכוחנית הזאת, שזוהי רק דוגמית מזערית ממנה, קרתה בשעת השפל הבריאותית הקשה של חיי, שעה שבקושי עמדתי על רגלי, רגע אחרי ניתוח קשה שכמעט לא יצאתי ממנו בחיים.

יש בוודאי רופאים רבים המסורים לחוליהם, ונוהגים בהם ברגישות ובאנושיות. אבל מערכת שלא מתייחסת במלוא החומרה לעדויות דוגמת אלה שפורסמו, ובמקום לעודד תלונות כדי להשתפר מורחת, מטייחת, ומאשימה את הפציינטים – איננה מערכת רפואית ראויה לשמה. החינוך הרפואי צריך לעבור שינוי רדיקלי. החל מתהליך הברירה של הסטודנטים לרפואה, עבור בתכנית הלימודים, וכלה בדוגמא האישית בהכשרה המעשית מהרופאים שהם עובדים לצדם כסטודנטים, סטאז'רים ומתמחים. רפואה טובה ומקצועית קשורה בטבורה לגישה אנושית, חומלת ומכבדת כלפי בני האדם הנזקקים לה.

* הטקסט פורסם לראשונה בידי ד"ר נעמה כרמי בבלוג שלה "קרוא וכתוב"

** די לאלימות בבדיקות גינקולוגיות – הילה בניוביץ'-הופמן פתחה במימון המון לתביעת נזיקין בעקבות בדיקה גינקולוגית טראומתית שעברה, שביה"ח התנער מהאחריות לה. זהו מאבק משפטי חשוב מאין כמותו לשינוי היחס לנשים בבדיקות גינקולוגיות. בואו נעזור למי שכן תובעת. אפשר לתרום כאן.

לכתבות נוספות בנושא רפואה מגדרית לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: Parentingupstream מאתר Pixabay

רוצות לקרוא עוד כתבות כאלה? תמכו בנו באופן קבוע או חד פעמי על מנת שנוכל להמשיך ולעשות תקשורת פמיניסטית

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. Avatar
    מרב השרוני

    יש להתיר את הקשר הגורדי בין רופא חולה ומוסד. ברגע שתביעות יופנו למוסד הרופאות והרופאים יהיו שוב משוחררים לפעול על פי הבנתם ונסיונם המקצועי. רפואה מתגוננת היא תוצר של בעיה ארגונית-חברתית.

כתיבת תגובה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

עוד באותו נושא:

הומלסית פוליטית: על פוליטיקה פמיניסטית קווירית

Reading Time: 5 minutes הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים

יום המאבק באלימות כלפי נשים: למה לפעול אם אפשר לדבר?

Reading Time: 3 minutes יום המאבק באלימות כלפי נשים 2020 אפשר לנו להשתתף במגוון פאנלים, כנסים, מפגנים, ולהיחשף לתכנים שיעוררו מודעות. אבל כבר שנים שהמודעות הגוברת לא ממגרת את התופעה. מה כן יכול לעזור לנו להיאבק באלימות שמופנית לנשים?

יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן: המירה את הכסף לצמיד זהב ונסעה

Reading Time: 3 minutes טוני גדלה בקהילה היהודית באלכסנדריה, חלמה להגיע לישראל, והצטרפה למחתרת הציונית. לאחר כט בנובמבר ארצות ערב פנו כנגד היהודים, והיא מצאה עצמה "מזרחית" בישראל. ביום לציון יציאת יהודי ארצות ערב ואיראן, זהו סיפורה