בשבוע שעבר התקיימה פסגת האו"ם לפתרון שתי המדינות. בתקשורת הישראלית היא תווכה לנו כ"אנטישמיות", בפועל – היא נושאת בשורה של ממש
האם ניצחנו באיראן? ואיך בכלל מודדים את זה? והאם מלחמת איראן-ישראל היא בסך הכל סיפור כיסוי להפקרה של ה-7 באוקטובר?
עשרים שנים שראש הממשלה מספר לנו על יכולותיה של איראן. שמונה חודשים שהם מתכוננים למבצע הנוכחי – ובכל זאת, ל-2.5 מיליון איש ואישה במדינת ישראל, אין מקלטים.
ביום ה-600 למלחמה, ראינו א.נשים גוועיםות. א.נשים גוועיםות מרעב בעזה – וא.נשים גוועים מרעב להנהגה, בישראל. אין באמת חשיבות ליום ה-600, הרעב אותו רעב של היום ה-599 והחטופיםות אותםן חטופיםות גם ביום ה-603
האם יש לישראל אסטרטגיה? האם חזרנו למדיניות ההכלה? האם ארה"ב עדיין איתנו? ולאן המלחמה הזו בדיוק הולכת? ביטחוניסטית מזרח תיכונית עם התשובות
רגע לפני יום הזיכרון, כשהעצב מתגנב את הלב והייאוש מכלה כל חלקה טובה, כדאי להסתכל מסביבנו ולראות מה קורה בשכונה. לקראת הזדמנות לחיים אחרים?
ההרג של 15 עובדי סיוע בעזה מותיר הרבה שאלות לא פתורות. אחרי 18 חודשי מלחמה, עם הרג של אזרחיםות רבים כל כך, הגיע הזמן לבדוק – האם נאבדנו?
שירה ברביבאי-שחם, ביטחוניסטית מזרח תיכונית, בביקור בקולומביה, שבמשך שנים סערה בה מלחמת אזרחים עקובה מדם והיום מציינת כמעט עשור ללא מלחמה פעילה
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
