לאחרונה עולים קולות של נשים שמבקשות גם הן להתחמש בנשק. הטרור המגדרי של חמאס לימד אותנו שברגע האמת – אנחנו לבד ועלינו להגן על עצמנו.
העולם המערבי והציר הערבי-סוני (ובראשו סעודיה), דוהרים אל עבר פתרון בעזה וישראל נשארת מאחור. או שאנו חלק מהפתרון, או שאנו הופכים לחלק מהבעיה
הספרים ההיסטוריים על מלחמת אוקטובר מתחילים להיכתב וגם כאן, כמו במוקדי קבלת ההחלטות, עלינו לדאוג שישמעו קולותיהן של נשים
אנחנו מפגינות אזרחות טובה ולא צופות בסרטוני החטופים. מאידך, אנחנו גם לא מקבלות שום מידע על האופן בו רואה האויב שלנו אותנו ובעצם, נאלצות להישאר עמוק בתוך אותן קונספציות שהביאו עלינו את טבח השבעה באוקטובר. ביטחוניסטית מזרח תיכונית עם דילמת הצפייה בסרטונים ועם התפקיד שלנו, כציבור, בעת הזו
מלבד גבורת הכוח והנשק, מלחמת השבעה באוקטובר מכילה גם גבורה שותקת, גבורה שסיפורה אולי לעולם לא יסופר. ביטחוניסטית מזרח תיכונית על הגבורה הכפויה.
לפני כעשור נחטפו 276 נערות ניגריות מבית ספרן. 57 מהן הצליחו לברוח, 98 מוחזקות שם עד היום, 39 נרצחו או נהרגו בקרבות ו-82 יצאו לחופשי באמצעות עסקה שעשתה ממשלת ניגריה עם ארגון הטרור.
אז איך הולך להיראות היום שאחרי מלחמת השבעה באוקטובר? שירה ברביבאי-שחם, ביטחוניסטית מזרח תיכונית, על שלושה רבדים עליהם צריכה ההנהגה לחשוב, כשהיא חושבת על היום שאחרי
בדיוק עכשיו, כשהכל נראה קודר ואין עתיד באופק, זה הזמן להיזכר בסכסוך הארוך והמר בצפון אירלנד ובדרך בה נפתר. סיור במונית שחורה אל היום שאחרי
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
