הרעבת תושבי עזה היא לא כלי מלחמה. ולא רק זה – אלא שהיא גם, בסופו של דבר, משרתת את חמאס. הגיע הזמן להציף את עזה במזון
אלימות, תוקפנות, אגרסיביות, כל אלה הופכות מנהיג ל"חזק". תכונות כמו לקיחת אחריות, יכולת לנהל דיאלוג, לראות אחרים, הן רפיסות וחולשה. למה בעצם?
ההחלטות שמתקבלות בימים אלה על מי יכנס ומי לא יכנס לאל-אקצא בחודש הרמדאן, ישפיעו על כולנו בטווח הקצר ובטווח הארוך. אנחנו אולי לא יכולים לשלוט על הגפרורים שנזרקים על המדורה שהיא חיינו, אבל אנחנו יכולים – וצריכים – לשלוט על גובה הלהבות
לפני מספר ימים צפיתי בסרטון קצר מתוך אייטם ששודר בערוץ 14. בסרטון מתראיינת אישה שהייתה בקהל התוכנית לינון מגל. היא קוראת לאחדות ובוחרת במילים הללו כדי לתאר אותה: "ביחד ננצח אבל… אנחנו קודם כל צריכים בשביל לנצח את האויב, לנצח את האויב מבפנים… בעזרת ה' יחד ננצח, אם תהיה אחדות, אנחנו מייחלים לזה…" https://politicallycorret.co.il/wp-content/uploads/2024/02/WhatsApp-Video-2024-02-13-at-18.59.22.mp4 […]
לאחרונה עולים קולות של נשים שמבקשות גם הן להתחמש בנשק. הטרור המגדרי של חמאס לימד אותנו שברגע האמת – אנחנו לבד ועלינו להגן על עצמנו.
תנועת תיקון 2024 שהוקמה על ידי מילואימניקים ששבו משדה הקרב, לא תעשה כאן תיקון אמיתי בלי שותפות מגדרית ושוויון
העולם המערבי והציר הערבי-סוני (ובראשו סעודיה), דוהרים אל עבר פתרון בעזה וישראל נשארת מאחור. או שאנו חלק מהפתרון, או שאנו הופכים לחלק מהבעיה
בשבעה באוקטובר חמאס קבע את קצב, אופי ומטרות המלחמה. הוא לא תכנן רק את הטבח, אלא את המהלכים שיתרחשו אחרי. 124 ימים אל תוך המלחמה וזה הזמן לתהות – האם אנחנו נמצאים עמוק בתוך המלכודת?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
