טור הפרשנות הפוליטית של לירון כהן
בין הגרעין התורני ביפו ובשדרות, לבגידת המדינה בתושבי גבעת עמל ועד לפינויים האלימים בשייח ג'ראח – היסטוריה של עליונות לבנה
גם אם מרב מיכאלי תיבחר לראשות מפלגת העבודה, קשה להאמין שהיא תוביל את המערכה משמאל או שתצליח לקדם ממפלגה פמיניסטית. בזמן שהיא תשקיע את זמנה בשיקום מפלגה קורסת, הגברים האשכנזים ימשיכו להקים מפלגות ולקבל כותרות.
הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים
רבות אומרות כיום "בואי" ומייחלות למנהיגה. אבל קשה לדמיין מישהי שמעולם לא הייתה. כדי להימלט מהפוליטיקה היומיומית הטראומטית, לירון כהן נעה בין פנטזיה ודיסוציאציה, בין ג'סינדה ארדרן ו"בורגן", ומשרטטת את דמותה של מנהיגות נשית נכספת
האם נזכה לראות דווקא נשים מכבסות את הכביסה המלוכלכת על גדות נחל האסי? שיח מרתק, אמיץ וכנה בין נשים חושף את מה שמפריד בינינו להנהגה אחרת למדינת ישראל השואפת לשיוויון, חירות וחברה. לירון כהן יצאה למסע בין שיחות מרתקות מעל עמודי הפייסבוק על פוליטיקה והגזענות שהסתננה לתוכה.
לאחרונה נדמה שהקולות הקוראים לשוויון והגינות בישראל צצים מכל עבר: בבלפור, בגינוי האונס הקבוצתי באילת. מבט מקרוב מראה שימוש במחאה ככלי לביסוס עליונות לבנה למול מי שמכונים "ישראל השנייה". איך זה נראה ומה הקשר לפמיניזם?
סבטלנה טיחנובסקיה בת ה –37 מבלארוס, שעד לפני רגע הייתה מורה לשפות, מתמודדת מול רודן המדינה, כחלק ממחאת נשים כנגד שלטון דיקטטורי ופטריארכלי. מה המחאה שלנו יכולה ללמוד מהמרד של נשות בלארוס?
יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה, היממה השבוע את הזירה הפוליטית. איך זה קשור לבנייתה של פוליטיקה פמיניסטית? על תבניות ועל כוחה של תנועה – הומלסית פוליטית
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
