Reading Time: 4 minutes

כשמידע רפואי מבוסס על הגוף הגברי, נשים מתות

בתחומים רבים ברפואה המערבית, לאורך שנים, הדירו את הגוף הנשי מהמחקר, והמידע שנאסף מבוסס על הגוף הגברי. אבל אלו גופים שמתנהגים שונה, ונשים משלמות על זה בבריאותן. ולפעמים בחייהן
Reading Time: 4 minutes

אם את אישה ואת עוברת התקף לב (חס ושלום) יש סיכוי של כעשרים אחוז שהתסמינים שלך לא יהיו אלה שהרופאים שמנסים לאבחן אותך למדו עליהם בבית הספר לרפואה. למה? כי בבתי הספר האלו לומדים על התסמינים להתקף לב שחווים גברים. אבל, אצל אחת מתוך חמש מהנשים שעוברות התקף לב התסמינים יהיו "שונים לגמרי", כך סיפר לפורבס ישראל פרופסור מרק גלזרמן, ראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר באוניברסיטת תל אביב.

אם את אישה שעוברת התקף לב יש לך סיכוי יותר גדול מלגבר לקבל אבחון באיחור, מה שמעלה את הסיכון שלך למוות ולהחלמה חלקית. בנוסף יש לך סיכוי של פי ארבעה מלגבר שישלחו אותך הביתה עם אבחנה לא נכונה.

העיתונאית קרולין קריאדו פרז כתבה ספר שלם בנושא, בשם "נשים בלתי נראות", בו היא סוקרת תחומים רבים בהם מחסור במחקר על נשים וגופן פוגע בבריאותן. כשמדובר בהתקף לב, היא כותבת, לא רק שמחקר מבריטניה מראה שלנשים יש סיכוי גדול בחמישים אחוזים מלגברים לקבל אבחנה לא נכונה להתקף לב (סיכוי שגדל לשישים אחוז בסוגים מסוימים של התקפי לב), אלא שיש בעיות לאורך כל הטיפול בהן.

למשל, יש תרופות לטיפול בקרישי דם מיד לאחר התקף לב. אבל בנשים תרופות אלה יכולות לגרום לבעיות ולדימומים חמורים. תרופות אחרות, שניתנות לעיתים קרובות לטיפול בלחץ דם גבוה, מפחיתות את הסיכויים של גברים למות מהתקפי לב אבל מעלות את הסיכויים של נשים למות מסיבות הקשורות לבריאות הלב. מחקר מ2016 מבריטניה מצא שלנשים צעירות סיכוי של פי שניים למות מהתקף לב בבית החולים משל גברים.

לנשים יש סיכוי גדול ב-50% מלגברים לקבל אבחנה לא נכונה וטיפול שגוי להתקף לב

אפשר לטעון שיותר גברים סובלים מהתקפי לב מנשים, ולכן הגיוני שהטיפול יהיה מכוון לגברים. זו אמונה נפוצה. ושגויה. ניתוח נתונים שנאספו על 22 מיליון אנשים בכל העולם מצא שלנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך יש סיכוי של 25% יותר לעבור התקף לב מגברים באותו מעמד. משנת 1989, מחלות לב הן הגורם העיקרי למוות אצל נשים מארה"ב.

אז למה הטיפול בנשים שחוות התקפי לב כל כך בעייתי? האמת היא שזו לא רק בעיה ברפואה קרדיולוגית. בתחומים רבים ברפואה המערבית לחולים גברים יש יתרון רציני על נשים חולות. חלק מהותי מהיתרון הזה נובע מכך שבמשך עשורים, חוקרים לא כללו נשים במחקרים קליניים וזה גרם לכך שרוב האבחנות, הממצאים והתרופות שלנו מבוססים על הגוף הגברי, פרז מסבירה.

להדרת נשים ממחקר רפואי יש שתי "סיבות". הראשונה –היא האמונה לפיה הגוף הגברי יכול לייצג גוף אישה. או בעצם, האמונה שגוף האישה זה כמו "גוף גברי קטן". הסיבה השנייה, שלגמרי סותרת את הסיבה הראשונה, היא חוסר הרצון לעשות מחקר על גוף שמשתנה לאורך החודש בגלל וסת ושינויים הורמונים מחזוריים.

פרז ממהרת לבטל את ההנחה הראשונה. הבדלים פיזיולוגים והורמונלים גורמים להבדלים רבים בין הגוף הגברי והגוף הנשי. האמונה שנשים הן כמו גברים קטנות, שמלווה את תחום הרפואה כבר אלפי שנים, פשוט לא נכונה.

ובנוגע לאמונה שנשים מסובכות מדי כדי להכניס אותן למחקרים קליניים, אבל פשוטות מספיק כדי שתרופות וטיפולים שעברו מחקרים קליניים רק על גברים יהיו אפקטיביים עליהן? מדובר ב"צביעות מסוכנת", כתבה קריסטה קוגנר בסטנפורד מדיסין, המגזין של אחד מבתי הספר לרפואה הטובים ביותר בארה"ב.

איך פספסנו אוטיזם אצל נשים במשך עשורים

אוטיזם אצל נשים הוא מספק עוד דוגמא לכך שמחסור במחקר על נשים פוגע באבחון וטיפול בהן. שנים מומחים חשבו שאוטיזם הרבה יותר נפוץ אצל גברים ושיש פי ארבעה יותר גברים עם אוטיזם מנשים. המחקר העכשווי מסמן שאולי יש יותר נשים עם אוטיזם משחשבנו.

איך כל כך הרבה נשים לא אובחנו לאורך שנים? פרז טוענת שהקריטריונים לאבחון של אוטיזם מבוססים על מחקר שנעשה ברובו הגדול על גברים. הקריטריונים לאבחון אצל נשים הם פשוט שונים, אבל אף אחד לא טרח לחקור נשים, ולכן הדבר לא התגלה. שוב הסיבה לחוסר היכולת שלנו לטפל בנשים נובע ממחסור במחקר על נשים ומההנחה שנשים הן ממש כמו גברים – רק יותר קטנות.

הבעיה הזאת נוגעת בנו לא רק בהתקפי לב ואבחנה של אוטיזם, אלא גם בטיפול רפואי יום יומי. בספרה, פרז מביאה ציטוט של רופאה שאמרה ש"רופא המשפחה הממוצע בכלל לא מודע לעובדה שתרופות כמו מורפיום ופרצטמול משפיעים על נשים בצורה שונה."

זה אומר שגם אם אין לך התקף לב, ואת סתם מחפשת מרשם למשהו "רגיל" ו"פשוט" את אולי תקבלי תרופה שאין באמת מידע מהימן על ההשפעות שלה עלייך. וגם אם את מרגישה שיפור, איך את יכולה לדעת שזה לא רק אפקט פלצבו?

העתיד כולל רפואה שמודעת לא רק להבדלי מין אלא גם להבדלי מגדר

ככל שמחקרים חדשים מדגישים את הבעיות האלה, מחלחלת ההבנה שצריך לעשות תיקון רציני בטיפול בנשים. אבל עבודה רבה לפנינו , אם נרצה להפוך את הרפואה המערבית ליעילה גם עבור נשים, ולמיטיבה עבורן.

בפועל, יש פה שתי משימות קשות. הראשונה היא תיקון של עשרות שנים של מחקר רפואי שלא מתייחס למין. השנייה היא שלא מספיק להתייחס רק להבדלי מין כאשר גם הבדלי מגדר משפיעים מאוד על טיפול רפואי. מין ומגדר הם משתנים שונים, שניהם מושפעים מביולוגיה וממוסכמות חברתיות ושניהם משפיעים על בריאות בצורות שונות.

הקשר בין הבדלים במין לתופעות פיזיולוגיות יותר ברור לנו מהקשר בין מגדר ובריאות/תופעות פיזיולוגיות. דוגמא להשפעת מין על בריאות היא שגבר ואישה באותו גודל ועם אורך חיים דומה יגיבו בצורה שונה לאותה כמות אלכוהול. ההבדל בהשפעות נובעת מהבדלים פיזיולוגים בין גוף זכרי וגוף נקבי.

אבל יש גם קשר בין הבדלים מגדריים והבניות חברתיות לבין תופעות בריאותיות. למשל, גברים מוסללים לעבוד במקצועות יותר מסוכנים או פיזיים, כחלק מחינוך לגבריות. הם יושפעו בריאותית מהעבודות האלה ויופיעו אצלן תסמונות בשכיחות גבוהה יותר מאשר אצל נשים – שלא זוכות לעידוד לעבודה במקצועות כאלו.  תחשבו למשל על מכבי אש. יותר גברים מגיעים לתפקיד בגלל הבניות חברתיות, ולכן חשופים יותר לכימיקלים אליהם נחשפים מכבי האש, ולמחלות שהכימיקלים האלו גורמים. מחלות אלו, אם כן, יופיעו יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. השוני כאן לא קשור להבדלים פיזיים בין גברים לנשים אלא להבדלים חברתיים.

מאוד קשה לאפיין מגדר ולהתייחס למגדר ברפואה כי מגדר כולל אלפי התנהגויות וציפיות שמשתנים כל הזמן ולפי מדינה וחברה. אבל אם נתייחס רק להבדלים מיניים ולא להבדלים מגדריים – נשחזר מצב שבו המערכת הרפואית לא מותאמת לדרכים השונות של אבחון וטיפול שנדרשים עבור גברים ונשים.

אז למרות כל הקושי, אין ברירה. "מה שקורה במאה ה21 זה שערורייה," סיכמה פרז. "נשים מתות והעולם הרפואי אדיש."

לכתבות נוספות בנושא רפואה מגדרית לחצו כאן

תמונה בראש הכתבה: מסרטון היוטיוב Why We Know So Little About Women’s Bodies

רוצה לקרוא עוד כתבות כאלה? תמיכה קבועה בסכום לבחירתך תאפשר לנו להמשיך לעשות תקשורת פמיניסטית ולהעלות למודעות הציבורית את הנושאים שחשובים לך

לשיתוף הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך:

גבולות מטושטשים – מטופלות לשעבר של יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על דפוסי הפגיעה

Reading Time: 9 minutes לפגיעה מינית יש צורות רבות, חלקן מתוחכמות ומתעתעות. נשים שעברו טיפול אצל יפתח בר, מטפל בשיאצו, מספרות על מגע לא הולם וחציית גבולות. סיפוריהן חושפים פרקטיקה חוזרת של המטפל, המייצג תופעה רחבה: איך באמצעות מילים עדינות ונוסחים טיפוליים, ניתן לצייר את תחושותיהן של הנפגעות כסובייקטיביות לחלוטין, מנותקות מכל הקשר, כאילו אינן תולדה של פעולה מכוונת.

קראי עוד »