ניתוח תקציב המדינה – הטבות מס
השקעה בשירותים חברתיים (חינוך, בריאות ורווחה) משרתת נשים טוב יותר מאשר מתן הטבות מס. מדיניות הפחתת המיסים לא רלוונטית לשני שליש מהנשים בישראל

מאת: ד"ר יעל חסון ועו"ד נגה דגן-בוזגלו

הפוסט הזה הוא חלק מסדרה של ״פוליטיקלי קוראת״ בשיתוף מרכז אדוה שבוחנת את התקציב מנקודת מבט מגדרית. דף הבית של הפרוייקט נמצא כאן.

הטבות מס, כמו חלקים רבים נוספים בתקציב, אינן עניין ניטרלי – לא מבחינה מגדרית וגם לא מבחינה מעמדית. בניגוד לשירותים חברתיים כמו סבסוד מערכת החינוך והרפואה, שהם אוניברסליים באופיים ונותנים לכל האזרחים את אותה תמורה למעשה, הטבות מס משרתות יותר את המשתכרים שכר גבוה. משום שנשים בממוצע משתכרות שכר נמוך יותר מגברים (פער השכר הממוצע לפי מגדר עומד על כ-33%), רק כשליש מהנשים מרוויחות משכורת גבוהה מספיק שמגיעה לרף ממנו יש לשלם מס הכנסה. כלומר כאשר הממשלה מפחיתה את מס ההכנסה, מדובר בהטבה שאינה רלוונטית עבור רוב הנשים.

מאז תחילת שנות האלפיים מובילים שרי האוצר בישראל מדיניות של הפחתות במס הכנסה. חלק גדול מהפחתות המס אינן משרתות כ-2/3 מהנשים העובדות שלא מגיעות לרף השכר ממנו יש לשלם מס הכנסה. לא רק שעבור רוב הנשים הטבות המס אינן רלוונטיות, גם אלו שעבורן הן רלוונטיות ירוויחו מהן פחות מאשר עמיתיהן הגברים שכן הטבות המס גדלות ככל שהמשכורת גדלה והיות שגברים מרוויחים יותר מנשים, גם אלו שירוויחו מהטבות המס, יקבלו חלק קטן מגודלן היחסי מתקציב זה.

לכאורה, אין שום שיקול מגדרי בקביעת הטבות המס והגדלתן. מדובר במדיניות כלכלית ותו לא. אולם, בפועל, מסתבר, ששוב, ההתעלמות מהחלוקה המגדרית של מקבלי ההטבה בנושא הזה רק תורמת להסוות את העובדה שהפחתת מס ההכנסה מיטיבה יותר עם גברים מאשר עם נשים.

בספר עיקרי התקציב 2018-2017 בחר משרד האוצר להציג התפלגות מגדרית של עלויותיהן של הטבות מס – כמה עולה הטבת המס למדינה לפי המגדר של המוטבים. העלויות השונות כוללות: קרנות השתלמות בעת ההפקדה, זיכוי לשכר באזורי פיתוח, חצי נקודת זיכוי לנשים עובדות (שבהגדרה נהנות ממנה רק נשים) וזיכוי להורים בגין ילדים. בנוסף הוכנסו כחלק מהניתוח הטבות מס נוספות: פטור ממס לנכים, קצבאות זקנה ולקצבאות הילדים.

כספי ההטבות מוצגים לפי מגדר ועשירוני הכנסה, המאפשרים לראות בבירור: (א) שבעלי שכר נמוך לא נהנים מהטבות מס, היות והם אינם מגיעים לסף המס ו-(ב) שבעשירונים הגבוהים העלות של ההטבות עבור נשים נמוכה בהרבה מעלותן עבור גברים.

מקור: משרד האוצר, הצעת התקציב לשנים 2017-2018

על פי הניתוח, בהטבות המס עבור קרנות השתלמות ועבור תושבי/ות אזורי פיתוח קיימים פערים גדולים בין גברים ונשים: ההטבה עולה למדינה 2,150 מיליון ₪ עבור גברים לעומת 1,360 מיליון ₪ – עלותה לנשים. לגבי זיכוי מס לתושבי אזורי פיתוח המדינה משקיעה 1,580 מיליון ₪ בגברים לעומת 440 מיליון ₪ בנשים.

פערים אלה ניתן ליחס לשכרן הנמוך יותר של נשים, תוצאה של דפוסי השתתפות שונים בשוק העבודה: יותר נשים מועסקות במשרות חלקיות, בעבודות קבלניות ובעיסוקים בשכר נמוך. למשל, קרנות השתלמות מספקות הטבת מס וחצי מקרנות ההשתלמת הן בבעלותן של נשים, כך שעל פניו אין סיבה להבדל הדרסטי בין המגדרים בתחום הזה. אולם נשים מרוויחות סטטיסטית פחות מגברים ולכן ההטבה הממוצעת שהן זוכות לה נמוכה בהרבה מזו של הגברים.

בהתייחס לנקודות הזיכוי עבור ילדים: על פי הניתוח, נשים נהנות מהטבה בשווי 1,910 מיליון ₪ בהשוואה לגברים שנהנים מהטבה בשווי 1,200 מיליון ₪. חשוב לציין שיש הבדל במבנה הטבות המס עבור אימהות ואבות: אימהות זכאיות לנקודת זיכוי במס הכנסה עבור כל ילד עד גיל 18 ונקודת זיכוי נוספת בגין ילדים עד גיל 5. נקודת הזיכוי היא הטבת מס ששוויה בשנת 2016  עמד על 216 ₪. נקודות הזיכוי בגין ילדים מוענקות לנשים במטרה לעודד תעסוקה וכן על מנת לפצותן על הפגיעה בשכרן הנגרמת כתוצאה מהפסקות בתעסוקה בשל הלידות (ברנדר, 2005)[1]. בשנת 2012 בעקבות ועדת טרכטנברג נוספו לאבות נקודות זיכוי עבור ילדים עד גיל 4 (אחת בשנה הראשונה, שתיים בשנתיים הבאות ואחת בשנה הרביעית). הנקודות הוענקו לאבות בין היתר משום שרוב האימהות (כ-70%) לא מיצו את נקודות הזיכוי שלהן בשל שכר נמוך מסף המס האישי.

כלומר, היות ורוב הנשים לא יכלו לנצל את ההטבה הנוגעת לגידול ילדים שכן מראש הן לא משתכרות מספיק כדי להנות מתשלום מס הכנסה מופחת, הוחלט להעניק הטבות נוספות לגברים עבור גידול ילדים.

תמונת נקודות הזיכוי במס עבור ילדים השתנתה עוד יותר בעקבות תכנית נטו משפחה עליה הכריז שר האוצר באפריל 2017 שנועדה לסייע להורים עובדים. במסגרת התכנית הורחב הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5. על פי אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, עלות הרחבת ההטבה היא בערך 1.7 מיליארד ₪ בשנה כאשר שיעור הגברים הנהנים מהתוספת עומד על 85% ושיעור הנשים על 15% בלבד.

בשל שכרן הנמוך של נשים, שאינו מאפשר להן למצות את הטבות המס בעבור ילדים מוטב היה לחשוב על הטבות אחרות שאינן באמצעות מערכת המס – למשל העמקת סבסוד מעונות היום והמשפחתונים או החלת חוק יום לימודים ארוך על כלל התלמידים בישראל.

במקרה של חצי נקודת זיכוי לנשים: נשים הן כמובן הנהנות הבלעדיות מכל העלות של ההטבה: 810 מיליון ₪. הפערים בהטבות מס האחרות מצביעים על חשיבותה של חצי נקודת הזיכוי לנשים עובדות, המצמצמת, אם כי רק במעט, את הפער המגדרי בהטבות המס.

 

מה למדנו?

הפחתות מס מהסוג הרווח בישראל בעשור האחרון הן מסלול שאינו מחזק את העצמאות הכלכלית של נשים.

 

לעמוד הבית של פרויקט התקציב המגדרי

איפה הכסף? 

לניתוח התקציב בנושא מדע

לניתוח התקציב בנושא תחבורה

לניתוח התקציב בנושא ספורט

לניתוח התקציב בנושא תקציבי הפרט

לניתוח מגדרי בנושא שירותי הרווחה

לניתוח מגדרי של רכש ועידוד יזמות

לניתוח מגדרי של תקציב השכלה גבוהה

 

 

[1] ברנדר, עדי. 2005. "הטבות מס לנשים ולמשפחות בישראל: פרספקטיבה בין-לאומית ובחינה של שיעורי המיצוי". הכנס השנתי ה-4 של מרכז אדוה בנושא תקציב ומגדר, עמ' 21-14.

 

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.