ספר הזיכרונות של עובד המין לשעבר כריסטופר ציישג, מאתגר תפיסות פמיניסטיות רדיקליות ומציע לאמץ גישה מורכבת יותר שמכירה באנושיות של העוסקים בתחום
סיפור אישי על החוויה האמיתית של 'שילוב' במערכת החינוך, דרך עיניה של תלמידה עם מוגבלות פיזית, והפער בין הרטוריקה למציאות בשטח.
האם אפשר לדמיין רגעים של שלום אמיתי בלב תקופה של מלחמה? בטקסט מרגש ומלא השראה, גלי אלון משתפת בחוויותיה מפסטיבל "וודסטוק לשלום" – אירוע ייחודי שהפך חלום היפי למציאות ישראלית. דרך רגעים של מוזיקה, קהילתיות ותקווה, היא מגלה איך נראה שלום שאפשר לגעת בו. בואו לגלות איך שישה ימים במדבר הצליחו להצית ניצוץ של תקווה לעתיד אחר.
האמנם משטרת בן גביר? מבט מורכב על משטרת ישראל בעידן המחאה ומערכת היחסים בין השוטרים למפגינים, תוך קריאה לדיאלוג.
ירדן לסרי עוררה סערה על עבודתה באונליפאנס. בטור מפורט מסבירות הכותבות את התמיכה בעובדות מין ומפרקות את הטיעונים של הפמיניזם הרדיקלי נגד זנות.
העיבוד הקולנועי לסרט "מרשעת" הביא את מיכל שכטמן להתבוננות פנימית והבנה שלהיות מיוחדת ורגישה הם מעצימים ומעוררי השראה ומציעה לכולנו להתנגד להליכה בתלם
כשהטוב הופך למסוכן: אנונימית בטור אמיץ משתפת כיצד אהבה אינטנסיבית מדי יכולה להיות דגל אדום, ומתארת את הדרך להבחין בין קשר בריא לקשר רעיל דרך חוויה אישית.
בכתבה שפורסמה בלאישה התייחסו לראשונה לבעיות הפוריות שמקורן בגברים. אך הפלא ופלא, הכתבה לא כללה את אחריותם של גברים בקידום הבריאות של עצמם. שרון אורשלימי מגיבה לטור ומציעה כיצד להתייחס לנושא במפגש הרפואי עם גברים צעירים.
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
