תנועת "ארבע אימהות" חצו לפני שלושים שנה את הרוביקון אל תוך שטחי האש של הגנרלים ודיברו מחדש על תפיסות ביטחון. עכשיו תורנו
כיצד נכון לסקר ולתעד מקרים של אלימות מינית בתוך סכסוכים אלימים? נאדיה מורד, ניצולה יזידית משבי דאעש, כתבה קוד אתי שיכול לסייע לנו לתעד בלי לפגוע
יבוא יום ונקרא את הניתוחים של מלחמת השבעה באוקטובר בספרים. להבדיל ממלחמות אחרות, שספרים אודותיהן נכתבים בידי גנרלים גדולים, הפעם – מי שצריך לספר את הסיפור, אלה התושבות, התושבים – והתצפיתניות שהיו בקו ההגנה הראשון בשבעה באוקטובר
לפני שמדברות על מדינה פלסטינית, בואו נדבר על בנייה מדינתית. שירה שחם-ברביבאי, ביטחוניסטית מזרח תיכונית, על התהליך מחויב המציאות שמגיע בשלב ה"דממה הדקה" שאחרי הרעש הגדול
בשבוע האחרון מסתובב ברשת סרטון של ג'ודית באטלר, ההוגה הפמיניסטית המרכזית, שמדברת על מתקפת השבעה באוקטובר כעל התקוממות אלימה ולא כעל מתקפת טרור
הרעבת תושבי עזה היא לא כלי מלחמה. ולא רק זה – אלא שהיא גם, בסופו של דבר, משרתת את חמאס. הגיע הזמן להציף את עזה במזון
ההחלטות שמתקבלות בימים אלה על מי יכנס ומי לא יכנס לאל-אקצא בחודש הרמדאן, ישפיעו על כולנו בטווח הקצר ובטווח הארוך. אנחנו אולי לא יכולים לשלוט על הגפרורים שנזרקים על המדורה שהיא חיינו, אבל אנחנו יכולים – וצריכים – לשלוט על גובה הלהבות
לאחרונה עולים קולות של נשים שמבקשות גם הן להתחמש בנשק. הטרור המגדרי של חמאס לימד אותנו שברגע האמת – אנחנו לבד ועלינו להגן על עצמנו.
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
