"תיק חמור, יש פה הרבה ולא כלום כרגע"
לראשונה: תיק "משחקי חברה" דרך עיניהן של הנפגעות, כפי שטרם נחשף לציבור. על המנגנון ששידל קטינות לזנות ולסמים. על החוקרים שבשום שלב לא התייחסו לנערות במרכז הפרשה כקורבנות, אלא הובילו אותן לתחנת המשטרה במפתיע, אזוקות ותחת איומים. גם אם נדמה לכן שעל הפרשה הזאת כבר שמעתן "הכול", את הכתבה הזאת אתן חייבות לקרוא.
אנסנו. בגדנו. גזלנו. פגענו. תקפנו מינית.
יותר ויותר גברים מתוודים על פגיעות מיניות שפגעו בנשים. האם אפשר לעשות "תשליך אשמה" בכיכר העיר ושזה יהיה משמעותי ויירשם? או שאולי זו עוד דרך של התוקפן להעביר את האשמה ממנו והלאה? מחשבות על סליחה