במשך שנים, אלימות כלפי נשים הוגדרה באופן מצומצם. האימג' המוכר של אונס בסמטה חשוכה, היה האימג' היחיד של אלימות כלפי נשים. בשנים האחרונות אנחנו מובילות מהפכה תקשורתית בנושא – מרחיבות את המושג "אלימות מגדרית" ומזכירות שאלימות מסוג זה מופעלת על נשים רבות באופן יומיומי – כלכלית, מינית, מילולית, פסיכולוגית וכן, גם פיזית. אלימות מגדרית היא מגיפה עולמית. אלימות שמכוונת כלפי נשים, בשל היותן נשים. על מנת להילחם במגיפה הזו, עלינו קודם כל להכיר בה ובממדיה, באופן בו היא באה לידי ביטוי ביומיום שלנו ובחיים של נשים שונות.
התנצלות, מרחב החלמה ולקיחת אחריות אמיתית הם חלק מהתהליך המורכב שקורבנות מתמודדות איתו לאחר פגיעה. אך, מובן מאליו ככל שזה יישמע, טרם הבנו את המשמעות הרחבה של הדברים
מקרי אלימות מזעזעים, כמו האונס באילת, מעלים משפטים כמו "הם מפלצות" ו"איפה החינוך?". אבל מחקרים מראים שתוקפנות גברית צומחת בתנאים של החפצה יומיומית, שקופה ו"תמימה" שנמצאת במסכים של כל אחד ואחת מאיתנו כל הזמן
אנחנו בצומת דרכים וצופות בהתנגשות מול עינינו, בתאונה של ממש בין המשפטיזציה והפליליזציה של החיים שלנו לבין השאיפה למגר את תרבות האונס בדרך של תיקון העולם
רועי צ׳יקי ארד ״התנצל״ על תקיפות מיניות בהן הואשם במסגרת תחקיר. אמנם בעולם הגברי והכוחני שאנחנו חיות בו היום יש משהו חשוב ביכולת להגיד ״טעיתי״. בכל זאת, למה ה״התנצלות״ המדוברת היא חסרת משמעות לחלוטין?
נכנסנו להלם מהאונס באילת, ולשוק מהי"בניקים בכפר סבא. אבל הם פועלים ככה כי חינכנו אותם לעשות את זה. איך את.ה משמר.ת את תרבות האונס כל יום? ליטל עמוס מציבה מולנו מראה
בישראל ובעולם נשים נסחרות למטרות מין, והמצב לא משתנה. בין השאר כי אין נשים בקרב מקבלי ההחלטות. מה מחבר בין הגברים ברחוב, במיטה, ובשולחן הדיונים?
האונס האחרון באילת זעזע את כולנו אבל לא בטוח שמהסיבות הנכונות. על מחדלי האבטחה ועל הפרקטיקה התקשורתית של הסנגוריה. וגם על הדרך בה שימוש במספרים מאפשר למערכת להתנער מאחריות. סקירה
דחיית אישור התקציב מאיימת על המשך הפעילות של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל. זאת ימים לאחר שהאונס באילת הוביל להבטחות פוליטיות למיגור אלימות מינית. כשהפוליטיקאים לא מגנים על הנפגעות, הכדור חוזר לאזרחי המדינה
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
