דניאל רובין "כלום לא עובר על ידי"

נדמה לאחרונה שיש גל חדש, של יוצרות מוכשרות להפליא שמוציאות אלבום בגיל צעיר, ואחרי אלה שיק בלום רחל ירון ומיכל נאמן, הגיע תורה של דניאל רובין. שהשיקה את אלבומה הראשון "כלום לא עובר על ידי" שבוע שעבר בלבונטין 7. עם המון קהל שהיה נראה מורכב בעיקר מצעירים, והתרגשות רבה שלה בעצמה ניגשה דניאל רובין יחד […]

אוגוסט 2017 | גל כץ | 2 דקות

התפר בין האישי לפוליטי: הדרה לוין ארדי עם שני אלבומים חדשים

הדרה לוין ארדי לאחרונה שחררתי שני אלבומים חדשים (ה-14 וה-15 שלי), אחד גדול באנגלית ואחד קטן בעברית ובסך הכל 18 שירים חדשים. כבר שנים רבות אני זוכרת שתם עידן האלבומים במובנם המסורתי, אבל הם קורים בכל זאת, בעל כורחם, ולפעמים גם משיקולים זרים. המדיה המסורתית עדיין מתייחסת לאלבום שלם ברצינות רבה יותר מאשר לשיר בודד, […]

יולי 2017 | כתבת אורחת | 3 דקות

ביקורת על אלבומה השני של שני פלג – "ניתוקים"

שני פלג היא אחת היוצרות היותר מעניינות ברוק הישראלי; בועטת ורוקיסטית, אבל היא לגמרי עצמה בתוך כל זה. בלי לנסות להיות משהו אחר. גיטרות "רוצחות", תוכן שלא מתבייש בכלום, ועם כמה שאני שונאת לומר את זה – קול אתני שאי אפשר להתעלם ממנו ומוסיף לאווירה הייחודית של האלבום. לפני כמעט שנה שני הוציאה את "יוגה […]

יולי 2017 | גל כץ | 2 דקות

איימי ויינהאוס

נכתב לרגל יום פטירתה של איימי ויינהאוס. את איימי ויינהאוס גיליתי מאוחר מדי. קצת אחרי מותה, הקשבתי בפעם הראשונה לאלבום המלא "Back to Black", וגיליתי יצירת מופת; עד אז הכרתי אותה רק מהלהיטים בגלגל"צ. גוון הקול המיוחד שלה היה יוצא דופן בין רצף הלהיטים השחוקים, אבל בשביל להכיר את המוזיקה שלה באמת צריך ככל הנראה […]

יולי 2017 | נטע עמית | 2 דקות
Peaches in Tel Aviv

Peaches – המוזיקאית שבועטת פמיניזם לפרצוף, ובכיף

ההודעה על כך ש-peaches תופיע לראשונה בישראל בספטמבר זרקה אותי חמש שנים אחורה, להופעה שלה שראיתי בבייג'ינג, מכל המקומות בעולם, ב-2012, במועדון קטן בין שאריות של בתים עתיקים, שכמותם כבר כמעט לא נשארו בבירה הסינית. זאת הייתה תקופת פריחה תרבותית, שנגמרה בינתיים, והזדמנות לאמנים בינלאומיים, גם הלא שגרתיים ביניהם, להופיע בסין, ופיצ'ס הביאה למקום מופע […]

יולי 2017 | רחל בית-אריה | 2 דקות

ביקורת אלבום-סיוון שטולצבנרג

האלבום של סיוון שטולצבנרג "איזה מזל" מרגיש כמו קיץ בקיבוץ. פסקול מושלם לכל ההצגות שהייתי רואה ביסודי ודיברו על החופש הגדול בקיבוץ כילדים. היא מציגה נבחרת מרשימה מאוד, יהוא ירון על הבס, יאיר רובין בגיטרות ושחר חזיזה על התופים. מה שכבר מקריאת המשתתפים מציב רף גבוה. האלבום לא קל  מדיי לעיכול, לפחות לא בפעם הראשונה, […]

יוני 2017 | גל כץ | < 1

תמר קוקי אריאל ("אנטיגונה רקס"), צועקת את מה שיש לה להגיד לכן על תרבות האונס

"אנגיטונה רקס" הם הרכב הפאנק הכי שווה שאתן עדיין לא מכירות. תמר קוקי אריאל היא הסולנית, והיא גם כותבת את השירים של הלהקה, שמתארת את עצמה כך: "פאנק פוליטי מישראל/ פלסטין. קראנו עיתון ובאנו לכעוס על זה". ואריאל וחבריה אכן כועסות: על הכיבוש, על תרבות האונס ועל האשמת הקורבן. כך למשל, ב"שפתיים כבר סדוקות", היא […]

יוני 2017 | נטע עמית | 5 דקות

יונה וולך

נכתב לרגל יום הולדתה של יונה וולך: יונה וולך נולדה ב-10.6.1944 בקריית אונו (אז כפר אונו). הוריה עלו לארץ מבסרביה, ואביה נהרג במלחמת העצמאות כשהיתה בת 4 בלבד. מי שהכירו אותה, מתארים נערה סוערת ומרדנית, שסירבה להתנהג על פי המוסכמות החברתיות – והמגדריות – של אותם ימים: היא קראה מערבונים, עישנה סיגריות, ולא לבשה שמלות. […]

יוני 2017 | נטע עמית | 3 דקות