הרעב בעזה לא חדש – זה פשוט שכבר אי אפשר להתעלם. זה טבען של חדשות רעות – מתישהו, הן מתפרצות. על התקשורת הישראלית וסיקור הרעב בעזה.
המצלמות כבר עזבו אבל הטבח בסווידא עדיין מתרחש – וביתר שאת. סלוא אבו יוסף ג'אבר משוחחת עם בני משפחתה שבעבר השני של הגבול
הגינקולוג גיא רופא עומד בפני הליך פלילי לאחר עשרות תלונות של פגיעה מינית נגדו. רשיונו הרפואי נשלל ממנו, אך הוא ממשיך לפרסם עצמו כרופא ואף לפנות למטופלות עבר שפגע בהן. ליאור היא אחת מהן.
כמו בשנות התשעים, גם עכשיו, קמה דנה אינטרנשיונל כדי לתזכר אותנו לגבי הזכות המולדת של כל אחת ואחד מאיתנו, לכתוב לעצמםן את הסיפור
האם ניצחנו באיראן? ואיך בכלל מודדים את זה? והאם מלחמת איראן-ישראל היא בסך הכל סיפור כיסוי להפקרה של ה-7 באוקטובר?
רועי ונועה הם זוג צעיר המצפה לילד. במלחמה האחרונה, נהרס להם הבית. כך גם לעשרות אלפי ישראליםות נוספיםות שצריכים כעת לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה, אל המלחמה הבאה.
קצת יותר מיממה חלפה מאז פגיעת הטיל בשכונה שלי. העיר התעוררה מההלם, המתנדביםות החלו להגיע. ומה עושיםות עכשיו?
עשרים שנים שראש הממשלה מספר לנו על יכולותיה של איראן. שמונה חודשים שהם מתכוננים למבצע הנוכחי – ובכל זאת, ל-2.5 מיליון איש ואישה במדינת ישראל, אין מקלטים.
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
