השבוע שוחרר דמיטרי ציגנוק, שוב, למעצר בית, למרות שרק לפני שבוע, בעודו במעצר בית, הגיע לבית החולים בו מאושפזת בת זוגתו, על מנת "לסיים את העבודה". פעם נוספת מתברר כי נשים חסרות מעמד נפגעות אלימות בישראל, אינן זכאית לזכויות בסיסיות.
השיטה פשוטה – הם קודם כל מפצלים בין המפגינים. מרחוק אנחנו רואות אימהות אחרות, אנחנו מקוות שזה עוזר. כמה דקות אחר כך הן מופיעות עם עיניים אדומות ומספרות שהפעם, האלימות הופנתה גם אליהן.
ארבע שנים אחרי האירוע באום אלחיראן, מסתבר שלא היה מדובר בפיגוע. שוב מראה המציאות כמה חשובה נקודת המבט העיתונאית האקטיביסטית, הפמיניסטית שלא מקבלת כמובן מאליו את המסרים הפטריארכליים, ולא ששה מול כותרות הזועקות שקרים.
נכנסנו להלם מהאונס באילת, ולשוק מהי"בניקים בכפר סבא. אבל הם פועלים ככה כי חינכנו אותם לעשות את זה. איך את.ה משמר.ת את תרבות האונס כל יום? ליטל עמוס מציבה מולנו מראה
כן, זה ככה פשוט: דת, לאום, גזע, מין, נטייה מינית, צבע, דעה פוליטית. הכל שקר. בני אדם לא יפסיקו לעולם להמציא תירוצים וסיבות לשמר את הונם ומעמדם ולצבור עוד ועוד נכסים וזכויות יתר.
האונס האחרון באילת זעזע את כולנו אבל לא בטוח שמהסיבות הנכונות. על מחדלי האבטחה ועל הפרקטיקה התקשורתית של הסנגוריה. וגם על הדרך בה שימוש במספרים מאפשר למערכת להתנער מאחריות. סקירה
דחיית אישור התקציב מאיימת על המשך הפעילות של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל. זאת ימים לאחר שהאונס באילת הוביל להבטחות פוליטיות למיגור אלימות מינית. כשהפוליטיקאים לא מגנים על הנפגעות, הכדור חוזר לאזרחי המדינה
שני "כוכבי" פרשת "הכדורגלנים והנערות" לא ימשיכו לשחק במכבי תל אביב. במקביל, סביב פרשת משה איבגי נשמעים קולות של "סליחה". מה יש לעולם התרבות ללמוד מעולם הכדורגל ומתי יקבלו גם הנשים בתעשייה גיבוי ממנה?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
