סיקור פמיניסטי של החדשות משמעו להביא לפני השטח את הסוגיות שמשפיעות עלינו, נשים שונות. על חיינו, על המאבק לקידום זכויות שוות עבורנו. חדשות פמיניסטיות כוללות כל זווית פמיניסטית של אירועים אקטואליים אבל גם הרחבה של מה שאנחנו מחשיבות כאקטואליה. האם ידיעות חדשותיות הן רק אלו שמתרחשות במסדרונות הכנסת או בשדה הקרב? תפיסת החדשות שלנו כוללות גם את מה שקרה לך ולי בדרך לעבודה, את האתגרים היומיומיים שאנו ניצבות בפניהם. שאלות על חינוך, רווחה, בריאות, כלכלה, תעסוקה וגם שאלות על המרחב הפרטי – ששנים נשאר במחשכים. סוגיות על אימהות, זוגיות, יחסי מין ועוד… כל אלה מכתיבים את העולם שלנו מידי יום ועל כן – הם נחשבים חדשות.
בפתחה של שנה חדשה, ברצף החגים שיציינו שנתיים למלחמה, העולם כולו כיוון את השעון לשעה שש של אחרי המלחמה. רק אנחנו עדיין תקועים מאחור
הנהגות הפלסטינים נדרשות לענות על שאלות קשות. מדוע הן לא מצליחות להתאחד ולשלב ידיים גם אל מול מה שמתרחש ברצועת עזה?
בהפגנה למען שחרור החטופיםות נעצרו 4 מפגיניםות, 3 הנשים שנעצרו, הוכרחו להתפשט בתחנת המשטרה, ללא כל עילה. ריאיון עם פז צמח, שנעצרה והופשטה
סוג’וד נולדה במחנה הפליטים ג’באליה בעזה וחוותה חמש מלחמות מאז ילדותה. היא מספרת בקולה הרגיש והחכם את סיפור חייה בין כאב, אובדן ועקירה – לבין נחישות ללמוד, להצטיין ולהאמין בעתיד. זוהי קריאה אישית לעצור את המלחמות ולאפשר חיים של שלום וכבוד.
איך המשטרה מגדירה הטרדה מינית במרחב הציבורי (ספוילר-אם הוא לא נגע, זה לא נחשב), ולמה מתלוננת צריכה להרגיש מושפלת. סיפור אישי של אשת מילואים.
סיפורה של ראוון, אם חד-הורית ערבייה שביתה נהרס במתקפה האיראנית, נחשף במסע כואב למציאת דירה לבנותיה בו נגלה השבר שבין אזרחות לשוויון.
שני צידי המלחמה, ישראלים ופלסטינים, ראויים לחמלה ואמפתיה. רעבם של החטופים, המורעבים בכוונת מכוון – ורעבם של האזרחים והאזרחיות העזתים.
בשבוע שעבר התקיימה פסגת האו"ם לפתרון שתי המדינות. בתקשורת הישראלית היא תווכה לנו כ"אנטישמיות", בפועל – היא נושאת בשורה של ממש
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
