Reading Time: 4 minutes בימים האחרונים אני מסתגרת בביתי עם "תורי לומר", האלבום החדש של דניאל סאן קריאף. סליחה, רגע. בשבועות האחרונים, אולי יותר מחודש שאני שומעת רק אותה, מלקטת פיסות מוזיקליות מעברה. את ביקורת האלבום הזה אני מנסה לכתוב כבר לפחות שבועיים, זורקת מילים ל"נוטס" הטלפוני שלי ובכל פעם

Reading Time: 5 minutes מאת: שירי כהן אתם יושבים? התחלנו. רביב דרוקר וברוך קרא פותחים את תכניתם במשפט "אני פמיניסט, אבל…", ככה כדי שכולנו נירגע, ואז מגיעה הטענה שהם מתכוונים להוכיח לאורך התחקיר: "תוך כמה ימים.. הוא (נמרוד ברנע) הפך לחלאה, אנס סדרתי. כל זה על בסיס כלום". בבסיסו של

Reading Time: 5 minutes "לפני הפגישה שלנו נכנסתי לוויקיפדיה ובדקתי מה ההגדרה של פמיניזם", שרון טובה לוי אומרת לי בתחילת הפגישה בינינו. בכל זאת, ראיון לאתר פמיניסטי. בכלל, חשוב לה לדייק במילים, בהגדרות. הרבה פעמים במהלך השיחה היא עוצרת, מנסחת מחדש, מסייגת או משתמשת במילים "זה מורכב". נראה שהיא תמיד

Reading Time: 4 minutes באחת ההופעות הנדירות שלה, אפרת בן צור סיפרה שלפני כמה שנים, קצת אחרי שאמה מתה, היא ניגשה למדף הספרים ושלפה משם ספר שירים של דליה רביקוביץ. בתוכו היא פגשה את השיר "על דרך הטבע", והלחינה אותו. השיר, שיצא כסינגל למעלה משנה לפני צאת האלבום, מנסה להבין

Reading Time: 2 minutes מאת: סחר דאמוני כשהוצע לי להשתתף בפסטיבל "גוף – מחול – מקום", פסטיבל שנתי של מופעי מחול בבכורה של יוצרות שונות, המוצגות מדי שנה בחלל בלתי שגרתי בירושלים, חשבתי איך לגשת לנושא. הפעם הפסטיבל יתקיים במרכז ימק"א הנטוש, מרכז מיתולוגי ואייקוני בירושלים, שמאכלס בריכה ענקית ריקה

Reading Time: 3 minutes כבר הרבה שנים שאני שומעת על הסרט של ישראלה שאער מעודד (חידת שבזי, המלכה חנטרישה), שנקרא "אישה". בפסטיבל דוקאביב השנה (2019), סוף סוף יש אפשרות לצפות בו – ולא רק לי, לכולכן. מאז 1969, השנה שבה יצא הסרט העלילתי הראשון באורך מלא שביימה אישה בישראל (לפני

Reading Time: 5 minutes הרבה שירים נכתבו על השואה ועל זיכרון הטראומה הלאומית של העם היהודי, טראומה שבמידה רבה עדיין משפיעה על מדינת ישראל ועל העם היהודי עד היום. יום השואה לרוב מזוהה עם שירים של חוה אלברשטיין או יהודה פוליקר, שלפני כ-30 שנה הוציא את האלבום המופתי "אפר ואבק", שמבטא

Reading Time: 5 minutes בשבועות האחרונים אני מרגישה שמערכת הבחירות הנוכחית משרה עלי תחושה שנעה בין אדישות ונמנום לבין התקף חרדה. ובכל זאת, כאזרחיות המדינה, וכפמיניסטיות בפרט, אין לנו את הפריבילגיה להתייאש. אז כדי להטביע את היגון ולהכניע את הייאוש, הנה פלייליסט שירי מחאה ושירים פוליטיים מכאן. האמת היא, שרוב

Reading Time: 2 minutes מאת: מיכל קליין שפיר יכול להיות שנולדתי פמיניסטית, אם דבר כזה אפשרי, או שמשהו בדרך בה גדלתי (אולי הגן הרפורמי החדשני לזמנו שבו הילדות הורשו לעטות כיפה וטלית ולברך? או סבתא אחת שהיתה עשויה מברזל?), עיצב אותי כזו די על ההתחלה. לא תמיד זה היה כיף

Reading Time: 6 minutes לקח לרונה קינן כמעט שמונה שנים להוציא את האלבום החמישי שלה, "זמן התפוז". שמונה שנים שבהן היא אמנם לא נעלמה מהשטח, והמשיכה להופיע באופן רציף, אבל גם לא שחררה חומרים חדשים. כמאזינה שהולכת איתה מההתחלה, עוד מ"לנשום לספירה לאחור" (2004) – הייתי סקרנית לשמוע מה התבשל