על אף שנשים מהוות לפחות מחצית מאוכלוסיית העולם – הן עדיין לא מיוצגות בהתאם למספרן. נכון להיום, פחות מרבע ממנהיגי העולם בפרלמנטים השונים, הן נשים. נשים עדיין עומדות בפני חסמים בלתי נתפסים בדרכן לפוליטיקה, גם במדינות המפותחות ביותר. סיקור עיתונאי של אקטואליה פוליטית, משמעו להביא לפני השטח את הנושאים שמשפיעים עלינו בפוליטיקה המקומית והגלובלית. משמעותו להביט בעין ביקורתית ופמיניסטית על החקיקה בישראל ובעולם ועל אופן התנהלות השלטון. משמעותו להביא סיפורים מבניין הפרלמנט, את סיפוריהן של הח"כיות והשרות שמתמודדות עם קשיים שונים מהח"כים והשרים ואת האקטואליה המגיעה מרחבי הכנסת ומעניינת אותנו.
הפוליטיקה הגברית המסורתית כולאת אותנו בזהויות פוליטיות שכובשות אותנו ודורשות ויתורים. פוליטיקה פמיניסטית קווירית יכולה להרשות לנו תנועה בעמדות ובזהויות הפוליטיות שלנו, כזאת שמתאימה למציאות מורכבת ויכולה גם לקדם פוליטיקאיות ופוליטיקה של נשים
גם בבחירות 2020 נותר הקול הלטינקס מסקרן ובלתי צפוי. ארנה רז על המורכבות של הקהל המורכב, המתוחכם וככל הנראה – המכריע בבחירות בארה"ב
רבות אומרות כיום "בואי" ומייחלות למנהיגה. אבל קשה לדמיין מישהי שמעולם לא הייתה. כדי להימלט מהפוליטיקה היומיומית הטראומטית, לירון כהן נעה בין פנטזיה ודיסוציאציה, בין ג'סינדה ארדרן ו"בורגן", ומשרטטת את דמותה של מנהיגות נשית נכספת
טראמפ הכריז על השופטת איימי קוני בארט כמועמדת שלו לבית המשפט העליון, בתהליך מהיר שזוכה לביקורת ואולי ישפיע על תוצאות הבחירות. באותו הזמן, לאור עמדותיה השמרניות, לנשות ארה"ב בעידן שלאחר רות ביידר גינצבורג יש ממה לפחד.
האם נזכה לראות דווקא נשים מכבסות את הכביסה המלוכלכת על גדות נחל האסי? שיח מרתק, אמיץ וכנה בין נשים חושף את מה שמפריד בינינו להנהגה אחרת למדינת ישראל השואפת לשיוויון, חירות וחברה. לירון כהן יצאה למסע בין שיחות מרתקות מעל עמודי הפייסבוק על פוליטיקה והגזענות שהסתננה לתוכה.
לאחרונה נדמה שהקולות הקוראים לשוויון והגינות בישראל צצים מכל עבר: בבלפור, בגינוי האונס הקבוצתי באילת. מבט מקרוב מראה שימוש במחאה ככלי לביסוס עליונות לבנה למול מי שמכונים "ישראל השנייה". איך זה נראה ומה הקשר לפמיניזם?
לראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית אישה שחורה היא המועמדת של המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגנית הנשיא. כל מה שאתן צריכות לדעת על קמלה האריס לפני הבחירות בנובמבר
סבטלנה טיחנובסקיה בת ה –37 מבלארוס, שעד לפני רגע הייתה מורה לשפות, מתמודדת מול רודן המדינה, כחלק ממחאת נשים כנגד שלטון דיקטטורי ופטריארכלי. מה המחאה שלנו יכולה ללמוד מהמרד של נשות בלארוס?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
