צפייה מחודשת בסרטי "תור הזהב" של דיסני מביאה עימה אתגרים לא פשוטים. נשים כותבות על הסרטים של ילדותן מנקודת מבט פמיניסטית
ההפקה המחודשת של דיסני לסרט הקלאסי "בת הים הקטנה" מגיעה עם כוונות פמיניסטיות טובות. האם הן מצליחות להתממש? רונה כהן צפתה וכותבת על כך.
עולם הלחימה ותחום המשא ומתן נחשבים עדיין באופן סטיגמתי לגבריים, ובשניהם הגיע הזמן לפנות מקום לגישה שמעריכה את כישוריהן הטבעיים של נשים בתחום. איך זה יכול להראות? מולאן מדגימה
דיסני משחררת גרסא חדשה לסרט "מולאן", ואילה דקל נזכרת בסרט שאפשר לה כנערה לשחק בין הגבריות והנשיות שלה, ומזכיר לה כאמא להזמין את הבנים שלה לעשות את אותו הדבר
כילדה, תמר פריאל צפתה בבת הים הקטנה מוכרת את קולה. כבוגרת היא עסוקה ב"השבת הקול" של נשים. צפייה מחודשת מגלה לה את המיתרים שנמתחים בין ילדה לסרט ואת כל (וקול) הקסם, שעדיין מחבר אותה לאריאל
"אלדין" של שנות התשעים לא היה עובר את מבחני הפוליטיקלי-קורקט של ימינו, וגם גרסת הלייב אקשן מ-2019 לא הצילה את המצב. אבל מהודו, מסתבר, יוצאת הבשורה! "אלדין: השוואה בין הוליווד ובוליווד", כאן בפרויקט "בחזרה לדיסני"
שלגייה היא אישה חזקה ומודל לחיקוי. בדומה לנשים רבות היא חוותה טראומה, ועבדה עם האפשרויות המציאותיות כדי לשרוד ולייצר לעצמה חיים עם בטחון ותמיכה. קרינה סטפנסקי בצפייה מחודשת בנסיכות דיסני שהעין המודרנית מיהרה לשפוט
צפייה מחודשת בפוקהונטס בשנה בה משבר האקלים עולה לכותרות, מקבלת משמעות חדשה. דפנה קפה אלפא על סרט שמתאר כיבוש לבן של אוכלוסיות ילידיות, תוכניות פיתוח שהורסות טבע בתולי, ודיאלוג בין ארכיטיפ האם וארכיטיפ האב
אגדת סינדרלה מתעקשת להמשיך ולהופיע על המסך שלנו בצורות שונות וחדשות. פז אגמי בודקת מה השתנה, ומה לא, בין סרט דיסני המקורי לבין גרסאות ההווה. כותבות "פוליטיקלי קוראת" צופות מחדש בדיסני: כתבה שנייה בסדרה
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
