סיקור פמיניסטי של החדשות משמעו להביא לפני השטח את הסוגיות שמשפיעות עלינו, נשים שונות. על חיינו, על המאבק לקידום זכויות שוות עבורנו. חדשות פמיניסטיות כוללות כל זווית פמיניסטית של אירועים אקטואליים אבל גם הרחבה של מה שאנחנו מחשיבות כאקטואליה. האם ידיעות חדשותיות הן רק אלו שמתרחשות במסדרונות הכנסת או בשדה הקרב? תפיסת החדשות שלנו כוללות גם את מה שקרה לך ולי בדרך לעבודה, את האתגרים היומיומיים שאנו ניצבות בפניהם. שאלות על חינוך, רווחה, בריאות, כלכלה, תעסוקה וגם שאלות על המרחב הפרטי – ששנים נשאר במחשכים. סוגיות על אימהות, זוגיות, יחסי מין ועוד… כל אלה מכתיבים את העולם שלנו מידי יום ועל כן – הם נחשבים חדשות.
מפחיד לחשוב שכל מה שאנחנו עושים עכשיו בעזה לא יעזור בכלום. שהתכנית לא הולכת לעבוד – אבל מפחיד יותר להתעלם מהאפשרות הזו
יעל יחיאלי כותבת על משפחות המילואימניקים, על מיזם העוגן ועל החשיבות של תמיכה חברתית-כלכלית ושוויון מגדרי, גם ביום שאחרי המלחמה
Hamas creates killing machines, under the auspices of Palestinian national rhetoric.
מאז ה-7.10, הנפש שלי בתודעת מלחמה והישרדות. החלל הפנוי של הנפש והראש, מתמלא כולו במחשבות על המשימות של המילואים.אנחנו כבני אדם קיימים כבר אלפי שנים, ועדיין הורגים אחד את השני כאילו כלום לא השתנה מאז קין והבל, כאילו לא למדנו כלום חוץ משפת הכח והשליטה. הנפש לא מוכמה לקבל את המילים "אין פה סימטריה" ו "אין ברירה אחרת״
החטופים הישראלים השבויים בעזה נמצאים שם כבר ארבעים ימים. לראשונה השבוע עלתה על הפרק עסקה רצינית להחזרת חלק גדול מהחטופים. אך נכון לעכשיו, לא ברור מה האינטרסים המנהלים את המערכה ואת המשא ומתן. טור פרשנות שבועי של עורכת האתר
המלחמה על התודעה מגיעה גם לשדה הקרב עם הנפת דגל גאווה בעזה. האם מדובר במלחמת "בני האור בבני החושך" או שהסיפור מורכב יותר?
The global left turns its back on the Israeli left, These are the feelings I experienced from the Israeli left. So we have to talk
לאחר שחרורה משבי החמאס, ליפשיץ מסרה הצהרה לתקשורת שגררה סערה תקשורתית. מה מפחיד אותנו בעדויות החטופים ומה ניתן ללמוד מכך על סדרי העדיפויות שלנו?
לראות את התמונה המלאה
פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.
