איך מסכמות את השנה המשונה, קשה ובלתי נסבלת שעברה על כולנו? 
קודם כל בהוקרת תודה לתומכות שלנו שמצאו את הזמן והמשאבים להתקדם איתנו אל עבר המטרה המשותפת לכולנו – יצירת חברה שיוויונית לכולם ולכולן.
בלעדיהן אנחנו במערכת "פוליטיקלי קוראת" לא היינו שורדות את השנה הזו ובזכותן הצלחנו לא רק לשרוד, אלא ליצור שינוי משמעותי ולהעלות על סדר היום הציבורי אינספור נושאים הרלוונטים לחיי היומיום של נשים בישראל. 
עשינו את זה תוך מתן מקום לקולן של נשים, בעיקר כאלה שלא כתבו בעבר; השנה כתבו לאתר של "פוליטיקלי קוראת" יותר מ-100 כותבות חדשות. 40 מתוכן לקחו חלק בהכשרה שלנו וממשיכות לכתוב קבוע במערכת. 

אז מה עשינו השנה?

התחלנו את 2020 עם מטרה – לספק יותר תוכן מקורי אודות נשים בארץ ובעולם. להציב רף שיתר גופי התקשורת בארץ יצטרכו לעמוד בו. התחלנו במקום הכי טבעי, על ידי שיתוף פעולה – החלטנו להקדיש את הכתבה הנרחבת הראשונה שלנו ב2020 לסקירת העשייה של ארגונים פמיניסטיים בארץ וזו הפכה למסורת שאנחנו מתכוונות להמשיך.

לאורך השנה צוות "פוליטיקלי קוראת" הקפיד לסקר יוזמות והתפתחויות בזירה הפמיניסטית: היינו הראשונות לדווח על היוזמה של הפעילה הפמיניסטית ג׳סיקה נבו ליצירת בתי דין אלטרנטיביים לצדק לנפגעות אלימות מינית – נושא שסוקר בהמשך גם על ידי עיתון ״הארץ״ ויוזמה שזכתה במקום השני בתחרות של רעיונות פורצי דרך של מגזין ״רדיקל״; סיקרנו את המחאה נגד רצח נשים בחודשי הקיץ, את ההשפעה של אי העברת התקציב על ״איגוד מרכזי הסיוע״, את הנסיון למחוק את הקרדיט המגיע לפעילות פמיניסטיות בנוגע לשינוי ציור הקיר בחוף מציצים ואת תנועת ה״סטיקריות״.

כותבות "פוליטיקלי קוראת" סיקרו, כמובן, את השפעות המגפה על חייהן של נשים בארץ ובעולם: הזכות להפלה בזמן הקורונה וההשפעות של הסגר והנטל העצום בבית. סיקרנו את האלימות משטרתית ביפו בחסות המגפה ואת קריסת מערכת בריאות הנפש, וגם ניסינו לדמיין עולם אחר ביום שאחרי המגפה. כתבנו על נשים מנהיגות בזמן הקורונה, על השפעת הקורונה על נשים חרדיות, על חוסר הייצוג של נשים בצוות להתמודדות עם המגפה ועל הדרך שבה נשים בגיל הפרישה לא נלקחו בחשבון במענקי הקורונה. 

סיקרנו בעקביות מקרים של אלימות מגדרית: בתחילת השנה, העורכת הראשית של האתר שלנו, נועה בורשטיין-חדד, טסה לקפריסין וסיקרה בצורה מעמיקה את משפט האונס של הצעירה הבריטית שנשפטה על תלונת שווא כנגד 12 נערים ישראלים. המשכנו לסקר את השלכות המשפט לאורך השנה. סיקרנו את פרשת האונס באילת ואת  פרשת ג׳פרי אפשטיין והתייחסנו לתקיפה של אישה חסרת מעמד בארץ. "פוליטיקלי קוראת" ביקרה את הסיקור התקשורתי הבעייתי של ניצול קטינות בידי כדורגלנים וגם דאגנו לספק מידע אמין על תקיפות מיניות ותלונות שווא.

סיקרנו סוגיות של בריאות נשים: ערכנו השוואה בין בדיקות גניקולוגיות בארץ ובעולם וכתבנו על פערי שכר במערכת הבריאות,  פתחנו דיון על המהפכה המינית השנייה, הזמנו נשים וגברים לדבר על אמצעי מניעה וגם התייחסנו להמצאת המחלה של חוסר תפקוד מיני נשי.

דיווחנו על התפתחויות בנוגע לזכויות נשים ברחבי העולם:
סיקרנו את הנשים שמובילות מאבק לשוויון ועצמאות בקמרון ואת ואת הבחירות הסוערות בבלארוס. כתבנו על על עיקור בכפייה בדרום אפריקה, על הצעת חוק חדשה ומפתיעה בטנזניה וגם על מקרה האונס שהחריד את הודו.

המשכנו להעלות פרוייקטים של סיקור מנקודות מבט פמיניסטית: השקנו טור פרשנות פוליטית פורץ דרך – ״הומלסית פוליטית״, הקמנו מדור שירת נשים ומדור של נשים מצלמות. סקרנו בסדרת כתבות מיוחדת את מצב הנשים באקדמיה ובסדרה נוספת את הבחירות בארה"ב. העלינו פרויקט ליום השואה שהתמקד בסיפוריהן של נשים בשואה וחזרנו לבקר את קלאסיקות הילדות שגדלנו עליהן בפרויקט ״בחזרה לדיסני״.

תוך כדי זה, זכרנו להקליל קצת את הדברים עם ביקורות טלוויזיה ותרבות: מבקרות המסך של "פוליטיקלי קוראת" סיפקו ביקורות על סדרות טלוויזיה כמו האקסית המטורפת, הדבר הגדול המיוחד, הטובות לקרב, ווסטוורלד, אנשים נורמלים והסדרה הדוקומנטרית, ״הילארי״. התייחסנו גם לעיבוד המחודש של נשים קטנות, חילקנו כרטיסים לסרט על "כסא הבמאי יושבת אישה" וכמובן – כתבנו על הסערה שעוררו ההנחיות החדשות של טקס האוסקר.

מחוץ לאתר, הובלנו קמפיינים של עדויות בנושאים מושתקים שמעסיקים נשים: כשהרשת געשה מקמפיין חצוף נוסף של עמותת אפרת ביקשנו מנשים לחלוק איתנו את סיפורי ההפלות שלהן וגילינו שהמכנה המשותף לכולן הוא תחושת בושה ואשמה שמבודדת אותן מהסביבה. כשהבנו שגם בעיצומו של משבר כלכלי שהשלכותיו עדיין לא מובנות אנשים עוד מתביישים לדבר על עוני הזמנו נשים לכתוב לנו על חוויות העוני שלהן ובהמשך שיתפנו פעולה עם הלובי למלחמה באלימות מינית כדי להעלות מודעות לתופעת סמי האונס.

בחודש נובמבר לקחנו את מפעל העדויות שלנו צעד קדימה והשקנו את פרויקט הוידאו הראשון שלנו – #הייתי_שם בכדי להציף את תופעת האלימות כלפי נשים גם מעבר ליום המאבק הבודד. 12 שחקניות המחיזו 12 עדויות נבחרות מתוך מאות עדויות של נשים שכתבו לנו בשנה האחרונה על מערכות יחסים אלימות בחייהן. לסט הצילומים הגיעו גם חלק מכותבות העדויות שביקשו להפגש עם השחקנית שממחיזה את העדות שלהן. 

התחלנו את 2020 עם מטרה – לספק יותר תוכן מקורי אודות נשים בארץ ובעולם. להציב רף שיתר גופי התקשורת בארץ יצטרכו לעמוד בו. התחלנו במקום הכי טבעי, על ידי שיתוף פעולה – החלטנו להקדיש את הכתבה הנרחבת הראשונה שלנו ב2020 לסקירת העשייה של ארגונים פמיניסטיים בארץ וזו הפכה למסורת שאנחנו מתכוונות להמשיך.

לאורך השנה הקפדנו לסקר יוזמות והתפתחויות בזירה הפמיניסטית: היינו הראשונות לדווח על היוזמה של הפעילה הפמיניסטית ג׳סיקה נבו ליצירת בתי דין אלטרנטיביים לצדק לנפגעות אלימות מינית – נושא שסוקר בהמשך גם על ידי עיתון ״הארץ״ ויוזמה שזכתה במקום השני בתחרות של רעיונות פורצי דרך של מגזין ״רדיקל״; סיקרנו את המחאה נגד רצח נשים בחודשי הקיץ, את ההשפעה של אי העברת התקציב על ״איגוד מרכזי הסיוע״, את הנסיון למחוק את הקרדיט המגיע לפעילות פמיניסטיות בנוגע לשינוי ציור הקיר בחוף מציצים ואת תנועת ה״סטיקריות״.

סיקרנו, כמובן, את השפעות המגפה על חייהן של נשים בארץ ובעולםהזכות להפלה בזמן הקורונה וההשפעות של הסגר והנטל העצום בבית. סיקרנו את האלימות משטרתית ביפו בחסות המגפה ואת קריסת מערכת בריאות הנפש, וגם ניסינו לדמיין עולם אחר ביום שאחרי המגפה.כתבנו על נשים מנהיגות בזמן הקורונה, על השפעת הקורונה על נשים חרדיות, על חוסר הייצוג של נשים בצוות להתמודדות עם המגפה ועל הדרך שבה נשים בגיל הפרישה לא נלקחו בחשבון במענקי הקורונה

סיקרנו בעקביות מקרים של אלימות מגדרית: בתחילת השנה, העורכת הראשית של האתר שלנו, נועה בורשטיין-חדד, טסה לקפריסין וסיקרה בצורה מעמיקה את משפט האונס של הצעירה הבריטית שנשפטה על תלונת שווא כנגד 12 נערים ישראלים. המשכנו לסקר את השלכות המשפט לאורך השנה. סיקרנו את פרשת האונס באילת ואת  פרשת ג׳פרי אפשטיין והתייחסנו לתקיפה של אישה חסרת מעמד בארץ. ביקרנו את הסיקור התקשורתי הבעייתי של ניצול קטינות בידי כדורגלנים וגם דאגנו לספק מידע אמין על תקיפות מיניות ותלונות שווא.

סיקרנו סוגיות של בריאות נשים: ערכנו השוואה בין בדיקות גניקולוגיות בארץ ובעולם וכתבנו על פערי שכר במערכת הבריאות,  פתחנו דיון על המהפכה המינית השנייה, הזמנו נשים וגברים לדבר על אמצעי מניעה וגם התייחסנו להמצאת המחלה של חוסר תפקוד מיני נשי.

דיווחנו על התפתחויות בנוגע לזכויות נשים ברחבי העולם:
סיקרנו את הנשים שמובילות מאבק לשוויון ועצמאות בקמרון ואת ואת הבחירות הסוערות בבלארוס. כתבנו על על עיקור בכפייה בדרום אפריקה, על הצעת חוק חדשה ומפתיעה בטנזניה וגם על מקרה האונס שהחריד את הודו.

המשכנו להעלות פרוייקטים של סיקור מנקודות מבט פמיניסטית: השקנו טור פרשנות פוליטית פורץ דרך – ״הומלסית פוליטית״, הקמנו מדור שירת נשים ומדור של נשים מצלמות. סקרנו בסדרת כתבות מיוחדת את מצב הנשים באקדמיה, העלינו פרויקט ליום השואה שהתמקד בסיפוריהן של נשים בשואה וחזרנו לבקר את קלאסיקות הילדות שגדלנו עליהן בפרויקט ״בחזרה לדיסני״.

תוך כדי זה, זכרנו להקליל קצת את הדברים עם ביקורות טלוויזיה ותרבות: סיפקנו ביקורות על סדרות טלוויזיה כמו האקסית המטורפתהדבר הגדול המיוחדהטובות לקרבווסטוורלדאנשים נורמלים והסדרה הדוקומנטרית, ״הילארי״. התייחסנו גם לעיבוד המחודש של נשים קטנות, חילקנו כרטיסים לסרט על "כסא הבמאי יושבת אישה" וכמובן – כתבנו על הסערה שעוררו ההנחיות החדשות של טקס האוסקר.

מחוץ לאתר, הובלנו קמפיינים של עדויות בנושאים מושתקים שמעסיקים נשים: כשהרשת געשה מקמפיין חצוף נוסף של עמותת אפרת ביקשנו מנשים לחלוק איתנו את סיפורי ההפלות שלהן וגילינו שהמכנה המשותף לכולן הוא תחושת בושה ואשמה שמבודדת אותן מהסביבה. כשהבנו שגם בעיצומו של משבר כלכלי שהשלכותיו עדיין לא מובנות אנשים עוד מתביישים לדבר על עוני הזמנו נשים לכתוב לנו על חוויות העוני שלהן ובהמשך שיתפנו פעולה עם הלובי למלחמה באלימות מינית כדי להעלות מודעות לתופעת סמי האונס.

בחודש נובמבר לקחנו את מפעל העדויות שלנו צעד קדימה והשקנו את פרויקט הוידאו הראשון שלנו#הייתי_שם בכדי להציף את תופעת האלימות כלפי נשים גם מעבר ליום המאבק הבודד. 12 שחקניות המחיזו 12 עדויות נבחרות מתוך מאות עדויות של נשים שכתבו לנו בשנה האחרונה על מערכות יחסים אלימות בחייהן. לסט הצילומים הגיעו גם חלק מכותבות העדויות שביקשו להפגש עם השחקנית שממחיזה את העדות שלהן. 

כל התוכן הזה נעשה כשרובנו עדיין מתנדבות - דמיינו מה יהיה כאן בשנה הבאה בעזרת תמיכה חודשית קבועה! נשמח שתשתפו את העמוד הזה ותזמינו חברות וחברים לתמוך בנו 💗

Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה עוד מעניין אותך היום?

ביאן אבו סולטן
ביאן אבו סולטן היא עיתונאית פלסטינית המתגוררת בעזה. כשפלש צה"ל לבית החולים שיפא, נעלמה ביאן למשך ימים ארוכים והשמועות סיפרו שנעצרה על ידי צה"ל. תעלומת היעלמותה הביאה את עדן קלייבן-פקטר לחקור את סיפוריהם של עיתונאים עזתים במלחמה

לראות את התמונה המלאה

פעם בשבוע אנחנו שולחות מייל שמחבר בין הכתבות ומציע לך דיון פמיניסטי מורכב.  

הדיון הזה חייב להתקיים ואנחנו זקוקות לעזרתך כדי להמשיך אותו

גם במלחמה, התפקיד שלנו הוא להביא את הסיפור האנושי ולתת במה לקולות של הנשים שלא תשמעו בשום מקום אחר.